ילדים המאובחנים על ספקטרום האוטיזם נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מחסרים תזונתיים. ילדים בעלי קשיים ספציפיים בוויסות החושי, עשויים לסבול מקשיי התנהגות מרובים יותר בזמן הארוחה.

קשיים אפשריים סביב האכילה בילדי ASD :

• בררנות.
• סרבנות.
• אי הסכמה לנסות מזונות חדשים.
• רפלקס הקאה מוגבר – .GAGGING
• חוסר התקדמות/העדפת/הימנעות ממרקמים.
• התעקשות על צורת הגשה קבועה.
• התעקשות על כלי אוכל קבועים.
• בעיות התנהגות בעת האכילה (צעקות, יריקות, השלכת מזון ,אגירת מזון בפה)

 מיתוסים בקשיי אכילה בילדים אוטיסטים: 

• אם הילד לא אוכל באופן נורמטיבי – ההורים עשו משהו לא נכון!
• הילד סתם "קשה" באוכל.
• הוא לא אוכל כי יש מאבק כוחות סביב האוכל.
• כשהוא יהיה רעב מספיק – הוא יאכל.
•  

תהליך הטיפול בבררנות באכילה הוא ארוך, אך מועיל.

הטיפול כולל :

• מה הנזק הנגרם כתוצאה מתזונה לא מאוזנת?
• מאין נובע הקושי?
• מקומם של הממתקים והשתייה הממותקת.
• הצבת יעדים ריאליים. 
• באיזה סדר להציע את האוכל?
• איך מתגברים על החשש ממזונות חדשים?
• מהי חשיבות השגרה?
• איך מטפלים בקיבעונות באכילה? האם קיימות תבניות החוזרות על עצמן? 
• מהי חלוקת התפקידים בין ההורה לילד? 
• יצירת סביבה מתאימה להתנסות/ תרגול.
• תכנית התיידדות עם המזון. 
• בניית תכנית חשיפה הדרגתית, מותאמת אישית.